רדיו זמן השלום- seventy-tWO8- תוכניות חודש שמיני בשנת שבעים ושתים.
אני טוענת שהארץ הזאת נהיתה קטנה יותר בעיני התושבים יען כי כלי הרכב מהירים יותר.מאז שאני נוסעת בתחבורה העממית הארץ התרחבה והתארכה בעיני. הרכבת נוסעת מהר גם האוטובוס, אך הזמן מהיציאה מהבית עד ההגעה ליעד הרבה פעמים ארוך משמעותית מנסיעה באוטו.אני אוהבת את הדבר. יש יותר מראות וקורות בדרך…נסעתי מחולון ברכבת של 12.09 בקרון האחרון ויצאתי ממנה בתחנת סבידור, יצא איתי בחור עם חולצה לבנה עם כובע מוטה לצד, נראה היה שיש לו כרס, הוא מתח את חולצתו לעיני והיה ניתן לראות שיש לו מתחת לחולצה, משהו מתכתי עגול עם מנורות קטנות בצבע אדום וירוק. המראה היה כהרף עין יכול להיות שרק אדום או רק ירוק או גם וגם.בסופו של יום לא קרה ארוע חבלני ברכבת.לנוכח ההתעקשות של הבחור להראות לי את החגורה מתחת לחולצה, במקרה ויהיה ארוע חבלני שאני נוכחת במקום תדעו שהארוע אינו ארוע חבלני פוליטי. כך שאין צורך לפתוח במלחמה נגד פלסטין לאחר הארוע.אגב,אני טוענת שיש התכנות שיש פושעים שעושים פשע ונשפטים ויושבים בבורה בורה או בכל אי רחוק וחוזרים לארץ כחוזרים מהכלא..בסופו של יום אני טוענת שלא הגון ממשפחת שטראוס שקבלה את זכיון מכירת הקפה בתחנות הרכבת לא לעשות עמדת מכירת קפה בתחנות רכבת קטנות כמו אחיהוד. הכל או כלום, זה תנאי שהנהלת הרכבת צריכה לדרוש במכרז הבא.כדי לעשות את הדבר כדאי אני מציעה לשטראוס לעשות את בית הקפה בכניסה לרכבת מחוץ לתחנה, יש מצב שאחרי הקורונה, המקום יהיה בית קפה לתושבי ישובים קטנים, עם תפריט מורחב כמו ב– MAX BRENER. |
.
.
.
. |
.
.
.