פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים– האנוסה הזאת נתפשה במקום שאין מושיע לה– כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ– (לעתים יכול לקרות שהמקום שנתפשה בו אישה למרות שיש בו בני אדם, אין מושיע, כמו השבויות בעזה שאין מושיע להן שלמרות שזעקתן נשמעה, אין מושיע להן) ומשכך– וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת– (כי גם פה אין מושיע לה)- כתובה מעודכנת..

כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ (נער) נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ: וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת-שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל-שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל-דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא-צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת-הָאִ֔ישׁ עַל-דְּבַ֥ר אֲשֶׁר-עִנָּ֖ה אֶת-אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: וְֽאִם-בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ: (ולנער) וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל-רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ: כִּֽי-יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ (נער) נַעֲרָ֤ה בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ: וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י (הנער) הַֽנַּעֲרָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ-תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא-יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל-יָמָֽיו: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

מבחינת משכבים יש הבדל בין בתולה מאורשת לבין בתולה הלא מאורשת, יש הבדל בין בעולה ללא בעולה המאורשת והבעולה להבדיל מאלה שלא היא אשה שעשתה ברית בשבועה לכך או לכך, מי שאינה מאורשת ואינה בעולה היא אישה שלא עשתה ברית, ומשכך לא נמצאת במקום של הפרת הברית ומשכך לא חוטאת בחטא שבועה בשם בורא עולם לשווא היא לא מפירת נדר באם…

המאורשת כבעולה:

כדי להבין את ההבדל בין מאורשת ללא מאורשת נבין את מעמד המאורשת מפה:

וְֽאִם-בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ: (ולנער) וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל-רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:

במקרה הזה אנס אדם נערה מאורשת:

וְֽאִם-בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ

וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ

וזה הדין שלו:

וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ:

וזה הדין שלה:

וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת:

הדין המות של האנס הזה שאנס מאורשת הוא יען כי המעשה שלו משול למעשה הזה:

כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל-רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:

באירושין יש ברית, יש שבועה לקיום חתונה בחתונה יש ברית לקיום בעילה.

המאורשת נמצאת גם היא במקום ברית עם איש, לא כברית הבעולה, אך במקום ברית עם איש.

אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹֽא-תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:  דְּבָרִ֗ים- פרשת כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ.

אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶ֔נָּה

גם מפה ניתן ללמוד על אירושין** שזה ענין מאוד רציני כחוקת בעולת בעל כמעט מיום האירושין**

ומשכך הדינים של הבתולה הזאת הם לא כדינים של הבתולה שאינה מאורשת.

המאורשת הזאת נתפשה במקום שאין מושיע לה:

כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:

(השדה הוא רק כמשל למקום מרוחק מבני אדם, אך לעתים יכול לקרות שהמקום שנתפשה בו אישה למרות שיש בו בני אדם, אין מושיע, כמו השבויות בעזה שאין מושיע להן למרות שזעקתן נשמעה).

ומשכך:

וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת:

לעומתה המאורשת הזאת היתה במקום שהיה מושיע לה באם היתה צועקת ואם לא צעקה ויכלה לצעוק במקום שיש מושיע לה יש להטיל דופי:

כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ (נער) נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ: וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת-שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל-שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל-דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא-צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת-הָאִ֔ישׁ עַל-דְּבַ֥ר אֲשֶׁר-עִנָּ֖ה אֶת-אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

והדין של שניהם, כדין משכב של בעולת בעל עם איש שאינו בעלה:

כִּֽי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻֽלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָֽאִשָּׁה וְהָֽאִשָּׁה וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל: דברים

וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל:

אפשר ללמוד גם על ענין ברית בשבועה מהמקרה הזה:

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ:

וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת-הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָֽאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹֽא-מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים:

זאת הראיה לצדקת האשה:

אָמַ֛ר אֲבִ֥י (הנער) הַֽנַּעֲרָ֖ה אֶל-הַזְּקֵנִ֑ים אֶת-בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ: וְהִנֵּה-ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא-מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר:

ואם טענת הבעל אמת אז:

וְאִם-אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹֽא-נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים (לנער) לַֽנַּעֲרָֽה: וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל-פֶּ֣תַח בֵּית-אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי-עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל-פֶּ֣תַח בֵּית-אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי-עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

ואם האשה אינה לקוחה, אינה בעולה.

למרות שהטוען שיקר במקרה זה, נלמד ממקרה זה שיש יכולת לטעון טענה כזאת באם הובטח בשבועה לאדם שהאשה שהוא נושא היא בתולה:

אֶת-הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי

ומתוך ידיעתינו שהאיסור על נשואין ללא בתולה אסור רק על הלוי והכהן, נלמד שאין בעיה עם לא בתולה אלא אם נאמר לאדם שנשא אותה שהיא כזאת כשהיא לא כזאת.

ממקרה זה ולנוכח העובדה שאביה ואמא שמרו את הוהוכחה שהיא נמסרה לו בתולה נלמד שהיתה הבנה כזאת לפני הנישואין ובמקום הזה יש שבועה על הדבר שלא כמו במקום הזה:

פילגש זה לא חטא- עדכון.

בדיוק כמו בעת הזאת שהרבה בנות נישאות לבני אדם שלא הם בתקו את בתוליהן, ברור שאין לדרוש בדבר לנוכח העובדה שהלוקח אישה כזאת יודע על כך ואין שבועה על הדבר ואין איסור עליו לא לקחת אותה לאשה באם אינו מהלוי ובידיעת המקדשים את הזוגיות שלהם לא יכולה להתקיים הפרת ברית בדבר ומשכך השבועה שבועת אמת.

וגם פה במקרה הזה, יש ענין שהמעשה שנעשה הוא הפרת ברית.

ומפה לפה:

לא מאורשת ולא בעולה:

כִּֽי-יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ (נער) נַעֲרָ֤ה בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ: וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י (הנער) הַֽנַּעֲרָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ-תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא-יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל-יָמָֽיו:

בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-אֹרָ֔שָׂה

וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ

וּתְפָשָׂ֖הּ

במקרה הזה הבחור תפש אותה, שלא ברצונה.

לעומת המקרה הזה:

וְכִֽי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹֽא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּֽׁה:  אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹֽת: שמות.

וְכִֽי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹֽא אֹרָשָׂה

וְשָׁכַב עִמָּהּ

יְפַתֶּה

במקרה הזה, פיתה אותה ומשכך מרצונה.

יש חובה לאדם ששכב עם  בתולה להתחתן איתה, אך גם יש זכות בחירה:

אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ:

אז האדם השוכב עימה ישלם:

כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹֽת:

הדגשה:

אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ

אָבִיהָ

הדגשה אביה, אביה הוא המוסר אין רשות לאדם שאינו אב הבת למסור אותה, הדבר בהסכמת האב ומפה נחשוב על זאת:

וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַיהֹוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי: וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ: בראשית.

נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ:

עוד בענין:

ההבדל בין בעולת בעל לפילגש.

כדי להבין את מעמד הלא בתולה הזאת מפה:

בספר שמות נאמר לכהן ככה:

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם:וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא: וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָֹה: וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה: וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשׁוֹ:  ויקרא.

וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח:

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה:

האיסור הזה הוא לכהן משבט הלוי לא לישראל וזאת למען:

וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו

יען כי:

כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשׁוֹ:

משיחת זרע אהרון , היא משיחת עולם:

וּמָֽשַׁחְתָּ אֹתָם כַּֽאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִֽהֲנוּ לִי וְהָֽיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹֽרֹתָֽם:

באם כהן מתחתן עם שאינה בתולה אז:

יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו

לא כך הדבר לבני ישראל שאינם מזרע אהרן.

אם ישראל שלא מזרע אהרן יתחתנו עם אלה:

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה

הם לא יחללו זרעם.

כבמקרה הזה:

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם-לֹ֧א תִמְצָא-חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי-מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ: וְיָֽצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָֽלְכָ֖ה וְהָֽיְתָ֥ה לְאִֽישׁ-אַחֵֽר: וּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲר֔וֹן אֲשֶׁר-לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: לֹֽא-יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָֽרִאשׁ֣וֹן אֲשֶׁר-שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַֽחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּי-תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹ֤א תַֽחֲטִיא֙ אֶת-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם-לֹ֧א תִמְצָא-חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי-מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ:

האשה הזאת מותרת להתחתן שוב עם אדם אחר:

וְיָֽצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָֽלְכָ֖ה וְהָֽיְתָ֥ה לְאִֽישׁ-אַחֵֽר:

לאחר שהיתה לאיש אחר באם התגרשה או נתאלמנה מהאיש השני, היא נטמאה ביחס  לאיש הראשון ומשכך אינה מותרת לאיש הראשון. ואינה מותרת לכהן, מהניסוח היא מותרת לאיש שלישי.

לאיש שבא אחרי הראשון לא קוראים השני קוראים האחרון:

וּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲרוֹן֒

היא לא מותרת לאיש של לפני האחרון בנקודת הזמן של אחרי האחרון ושוב, גם אחרי הראשון, היא אסורה לכהן.

המשיחה שנמשחו בני אהרון היא משיחת עולם ועוברת במשך זרע ולכן במקרה כהן וטהרתו וקיום משיחת עולם זאת הוא נדרש להוליד מבתולות מישראל ולא מעם שאינו ישראל.

גם מלך בישראל הוא מלך משיח, דוד המלך נמשח למלך, אך המשיחה הזאת היא לא משיחה מורשת לבניו כמו המשיחה לבני הכהנים, בנו שלמה נמשח גם הוא למלך, הוא קיבל בירושה את המשיחה, כהן משח אותו למלך.

**עם:.

שׂ

ולא עם:

ס'.