מחשבת- דבר תורה לעת הזאת.

עבר. הווה. עתיד כיחידה אחת.

לאחר שקוראים את התורה בכמה מחזורים, קוראים ולומדים מתוך מקום שקוראים את פרשת השבוע שאנחנו יודעים את הפרשות שקדמו לה ואת הפרשות שיבואו אחריה. ומתוך המקום הזה אנחנו צריכים להתיחס לפרשה הנוכחית. קוראים את התורה שאנחנו מבינים יותר את הסיפור, ומבינים עוד דברים בפרשה הנוכחית כי קראנו את ההמשך. המשך שאין לשנותו. ואנחנו לא יודעים את סוף הסיפור, כי אנחנו עוד בדרך.. או אולי יותר נכון לאמר בחיכיון להמשך הסיפור.

אני טוענת שהמשך הסיפור שלנו יחל רק שבורא עולם לא יהיה בהסתר פנים ויהיה לנו נביא מבורא עולם שהוא יוכל לכתוב את המשך הסיפור מאותה עת לעתות שיבואו.

אני חושבת שלא נכון להתיחס לספרים שנכתבו בעתות של הסתר פנים, כספרי קודש כספרי התורה, כולל ספריו של הרב משה בן מיימון.

הרב משה בן מיימון אמר זאת בעצמו לתלמידו:

דבריו של הרב משה בן מיימון לתלמידו, איפשרו לתלמידו להמשיך את רבו ולהצמיח את לימודיו וגם לתקן את שגיאות רבו, שהיה בן אדם בשר ודם.

תורה- הכל עשה יפה בעתו- קהלת- בראשית.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד: עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר: עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה  וְעֵת שָׁלוֹם: מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל: רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף: קהלת.

הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: בראשית.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:

 

ברא-יצר-ויבן.

(הפסוקים והפרקים כפי המקובל לצורך מציאת כל הפרקים למעוניינים בכך).

בראשית א'.

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.

בראשית א' כח.וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.

בראשית א' כח.

וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.

בראשית ב' א-ג.

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם.  ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

השם- אֱלֹהִים.הפעולה- בָּרָא.סוג האדם-זָכָר וּנְקֵבָה.סוג הבריאה- בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.המיקום-הָאָרֶץ.הפעולה- בָּרָא.הציווי-וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ.

בראשית ב'. ז'

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

בראשית ב' ח.

וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.

בראשית ב' טו.

וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

השם- יְהוָה אֱלֹהִים.הפעולה- וַיִּיצֶר.סוג האדם- אִישׁ.סוג היצירה-  עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;המיקום- בְגַן-עֵדֶן.הפעולה- וַיִּטַּע.הציווי- לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

בראשית ב' כב.וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.  כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.

הפעולה- וַיִּבֶן.סוג האדם- אִשָּׁה .סוג הבניה: הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם.

וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא-ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה-לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ: בראשית.

הציווי- עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:

שאיש לוקח לו אשה הוא והיא כשלם, היא העצם החסרה שנלקחה ממנו:

וַיֹּאמֶר הָֽאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵֽעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻֽקֳחָה זֹּֽאת:  עַל כֵּן יַֽעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד: בראשית.

וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד:

האשה לא חסרה, האיש חסר, יש הבדל בין אשה לבד לגבר לבד.

.

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּ֥ן-בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת-הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר:

בְּרֵאשִׁ֖ית

מִקֶּ֑דֶם

הפרדת דת מעסקים.

אני טוענת שיש לעשות הפרדת דת ולאום מעסקים גלובלים שראשיהם מזוהים  כיהודים. כולל עסקיו של הבן של סטן פישר. כולל עסקיו של צוקרברג כולל עסקיו של עידן עופר.

מבחינתי עידן עופר למרות ששולט בים המלח הוא איש עסקים זר נוכח מגוריו . בדיוק כמו INTEL.

עסקיו של עידן לא יכולים להקרא- החברה לישראל.

שואת פרעה.

תראה,

ברור לכל שהעת של יציאת מצרים של עם ישראל הייתה שחרור לישראל ושואה לפרעה.

מה צריך לעשות פרעה כדי שלא תהיה לו שואה שוב.

לפרעה יש שתי אפשריות:

להלחם בבורא עולם כדי להחיל את רצונו לתפוס את מקומו של בורא עולם.

או להכנע לבורא עולם כדי שלא  תהיה לו שואה שוב.

העם המצרי לאחר ימי פרעה בחר ללכת עם בורא עולם.

וְנוֹדַ֤ע יְהוָה֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת-יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָדְרוּ-נֵ֥דֶר לַֽיהוָ֖ה וְשִׁלֵּֽמוּ: וְנָגַ֧ף יְהוָ֛ה אֶת-מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֙בוּ֙ עַד-יְהוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם: ישעיהו.

חג העצים בשנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.

כתבתי שיר חדש החודש:

כשהיום נהיה לילה- שיר מאת העלמה מיכל כהן.

היום לא נהיה היום שהוא לא יום ולא לילה.

היום הפך ללילה.

ובלילה כמו בלילה,

הגנבים החלו לגנוב ביום והמשטרה ראתה ביום, בראות לילה.

והבתים הפכו עצים והעיר ליער.

וחיות הלילה יוצאות לטרף. ביום. ביער.

ובלילה כמו בלילה נשמע קול התן מהשיר של MASHINA.. ביום..

האאוווווווו.

ברור לכל שאם תשתול זרע של עגבניא באדמת פרי ההדר לא יצמח מהזרע פרי הדר.מרחם של אשה גרושה לא יוולד כהן. מרחם של אשה לא בתולה לא יוולד כהן אם בעלה הכהן לא הוא שפתח אותה. מרחם של אשה שאינה משבטי ישראל ושבעלה כהן, לא יוולד כהן. מרחם של אשה שבעלה לא כהן, לא יוולד כהן.

מזרע של עשו שהנשתל ברחם של יהודיה לא יוולד יהודי.

הזרע הוא הקובע את מין הפרי. לא האדמה.

עוד דברים שכתבתי בעזרת המשל שהאדם הוא עץ השדה:

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: בראשית.כִּי הָֽאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. דברים.

וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה. בראשית.

כל עובד אדמה חכם, יודע שאפשר לקחת ענף מעץ הקלמנטינה ולהלחים אותו במקום ענף של תפוזים שנחתך מעץ  התפוזים והענף שנחתך מעץ הקלמנטינה יצמיח קלמנטינות על עץ התפוזים.

למרות ששתלו את משה אצל בת פרעה הוא הצמיח את הפירות של אביו, בדיוק כמו הזרע שצמח בתוך הביצית.

ברור לכל שיש את היכולת לבנות מן האדם היחיד- עוד אדם.

צריך לחשוב על כך שבורא עולם המשיל את האדם לעץ השדה ולא לחית השדה.

האדם משול במקרה זה לעץ השדה מבריאתו, יש עתות שהאדם הומשל לבהמה וזאת בגלל דרך השכלתו ופועלו בהתאם להשכלתו..

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיה.

שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע: יחזקאל.

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיה.

חכמה היא לא תכונה שניתן לאמר אם היא טובה או רעה. חכמה היא חכמה. אם אתה חכם להרע, אתה לא נבון. אם השרים לא יודעים להטיב עם חכמתם ומרעים עם חכמתם, הם בנים סכלים ולא נבונים.

אני טוענת שניתן להשתיל לאדם קטוע רגל או קטוע יד , רגל או יד ואני אסביר.מי שעבד בפרדס יודע שניתן לחתוך ענף מעץ האשכולית ולחתוך ענף מעץ התפוז ובאותו מקום שנחתך ענף התפוז ניתן לשתול את ענף האשכולית והענף יצמיח אשכולית כששאר ענפי העץ ימשיכו להצמיח תפוזים.

עצי הפרדס למרות שהם לא אותו הדבר יש להם את אותן תכונות "בסיס". כמו ההבדל בין בני אדם שלאדם כהה עור ולאדם לבן עור יש את אותן תכונות גופניות.

שאדם נחתך אז יש היפרדות בין חלק אחד לחלק שני של אותו אבר שנחתך, שחובשים את החתך יש הדבקות מחדש בין שני החלקים שנפרדו, כל עוד ההדבקה נעשתה שהפצע טרי כמו שאומרים.

על אותו עיקרון של חיתוך חלק מאיבר של אדם אחד והשתלתו באדם השני ניתן להשתיל את האיבר החסר, שנקודת החיבור של שני החלקים עדיין מדממים כמו שאומרים.

זאת אומרת שצריך בעת ההשתלה לחתוך מעט מהאדם קטוע הרגל, לפצוע את הרגל ולהדביק את שני החלקים ברגע הזה ממש. ששני החלקים פצועים טרי.

האדם קטוע הרגל שהשתילו לו את החלק החסר יצטרך משהו כמו חודשיים לא לזוז מהמיטה.

בעבודת האדמה זה נקרא "הלחמה".

"יודע חקלאי פיקח" כוורת.

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: בראשית.

כִּי הָֽאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. דברים.

וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה. בראשית.

כל עובד אדמה חכם, יודע שאפשר לקחת ענף מעץ הקלמנטינה ולהלחים אותו במקום ענף של תפוזים שנחתך מעץ  התפוזים והענף שנחתך מעץ הקלמנטינה יצמיח קלמנטינות על עץ התפוזים.

למרות ששתלו את משה אצל בת פרעה הוא הצמיח את הפירות של אביו, בדיוק כמו הזרע שצמח בתוך הביצית.

ברור לכל שיש את היכולת לבנות מן האדם היחיד- עוד אדם.

האדם משול במקרה זה לעץ השדה מבריאתו, יש עתות שהאדם הומשל לבהמה וזאת בגלל דרך השכלתו ופועלו בהתאם להשכלתו..

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיה.

שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע: יחזקאל.

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיה.

חכמה היא לא תכונה שניתן לאמר אם היא טובה או רעה. חכמה היא חכמה. אם אתה חכם להרע, אתה לא נבון. אם השרים לא יודעים להטיב עם חכמתם ומרעים עם חכמתם, הם בנים סכלים ולא נבונים.

מיכל בת יהודה משבט הלוי.

אגב,

מיכל בת שאול ויהונתן בן שאול, לא היו יהודים.

וַיְהִי אִישׁ (מבן) (ימין) מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל בֶּן צְרוֹר בֶּן בְּכוֹרַת בֶּן אֲפִיחַ בֶּן אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל: וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם: שמואל.

אני מיכל בת יהודה משבט הלוי.

אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: במדבר.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לַֽעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָֽׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה:עַל כֵּן לֹֽא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִם אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַֽחֲלָתוֹ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֽוֹ: דברים.

ברור לכל שכהנים הם משבט הלוי ומשכך אנחנו לא יהודים, אנחנו לא משבט יהודה.

וַיֹּ֙אמֶר֙ לְיָֽרָבְעָ֔ם קַחלְךָ֖ עֲשָׂרָ֣ה קְרָעִ֑ים כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֨י קֹרֵ֤עַ אֶתהַמַּמְלָכָה֙ מִיַּ֣ד שְׁלֹמֹ֔ה וְנָתַתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת עֲשָׂרָ֥ה הַשְּׁבָטִֽיםוְהַשֵּׁ֥בֶט הָאֶחָ֖ד יִֽהְיֶהלּ֑וֹ לְמַ֣עַן עַבְדִּ֣י דָוִ֗ד וּלְמַ֙עַן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי בָ֔הּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: מלכים.

וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֘ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹֽתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם: דברים.

וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם:

כל מלכות בישראל לא מולכת על שבט הלוי. רק בורא עולם מולך ומושל בשבט הלוי ומי שמבקש למלוך על שבט הלוי מבקש לתפוס את  מקומו של בורא עולם.

פענוח CODE 9/11.

על פי הספורות הבבליות חודש אב הוא החודש ה-11 במנין חודשי בבל.

תשעה באב הוא בספורות 9/11 – חורבן הבית- פריצת חומות.

על פי תורת העם היהודי, חודש אב חל בחודש החמישי. צום תשעה באב על פי תורתנו הוא צום החודש החמישי.

והדבר מוביל לקוד 9-5 .

רבין נרצח בשנת 95 על פי הספורות הנוצריות.

הציונות הדתית:

בשנת 1902 (תרס"ב) התאחדו הדתיים בתנועה הציונית בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס לסיעת המזרחי (ראשי תיבות של 'המרכז הרוחני'), על רקע חילוקי הדעות בעניין העיסוק של ההסתדרות הציונית בחינוך. השם שימר תנועה קודמת שהקים הרב שמואל מוהליבר. הרב ריינס הנהיג את התנועה עד למותו בשנת 1915. עם מנהיגיה של התנועה נמנו הרבנים חיים הירשנזון, יצחק ניסנבוים, מאיר בר-אילן, זאב יעבץ, יהודה לייב פישמן מימון. מהמזרחי פרשו קבוצה של ציונים-דתיים שדגלו גם בחלוציות ועבודת-אדמה, מעבר לציונות פשוטה, שנקראו "הפועל המזרחי".

תנועת המזרחי הדגישה את הקשר החזק בין ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל, וחלקים בתנועת המזרחי ראו בהתעוררות הלאומית סימן דתי מובהק. " WIKIPEDIA.

אפרטהייד:

"אפריקאנרים (או בורים) הם הדרום אפריקאים הלבנים הדוברים את שפת האפריקאנס - שפה שהתפתחה מדיאלקט הולנדי. מוצאם בעיקר במהגרים קלוויניסטים מארצות צפון-מערב אירופה (ברובם הולנדים, גרמנים וצרפתים הוגנוטים)." WIKIPEDIA.

"הבורים החלו ליישב את דרום אפריקה במאה ה-17, כאשר קבוצת מתיישבים הולנדים הקימו מושבה בכף התקווה הטובה (שלימים התפתחה להיות העיר קייפטאון), בשליחות חברת הודו המזרחית ההולנדית." wikipedia.

לא כל מזרח זה מזרח תיכון.

האלטלנה היתה ספינת תרומות נשק.